דחיית טענת שוקי משעול בדבר הגנה מן הצדק לעבירות של הפרת אמונים במע"מ

בטענה מקדמית בדבר "הגנה מן הצדק"

הבקשה ועובדות הרקע

1.       הנאשם עובד ברשות המסים (אגף מכס ומע"מ) מאז 1982. בתקופות הרלוונטיות לענייננו כיהן הנאשם כממונה תחנות מע"מ 1 ו-2 בת"א. נגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו שלושה אישומים המייחסים לו עבירות שביצע במסגרת תפקידו כעובד הציבור (להלן: "כתב האישום").

2.       לפניי בקשת ב"כ הנאשם לבטל את כתב האישום לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), בטענה שהגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי נגד הנאשם עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, זאת, משום התנהגותם השערורייתית והמתעמרת של הרשויות כלפי הנאשם, והדרך הסלקטיבית הפסולה שבה אוכפת הפרקליטות כלפיו את החוק.

3.       להבנת הבקשה ונימוקיה ותגובת המאשימה אפרט את העובדות העיקריות הרלוונטיות לענייננו כפי שהן נטענות בכתב האישום.

א.         באישום הראשון נטען, כי במסגרת תפקידו כעובד הציבור, ובניגוד לחובת הסודיות החלה עליו, קשר הנאשם קשר עם אדם בשם גבי אפללו (להלן: "אפללו"), למסור לו מידע ונתונים מתוך מחשב מע"מ, ומתוך תיקים של עוסקים מורשים (להלן: "העוסקים"), והוא גם הגשים את הקשר, ובעשותו שימוש שלא כדין בסמכותו, הוא מסר לאפללו מידע ונתונים מתוך מחשב מע"מ לגבי עשרה עוסקים. הנאשם מואשם באישום זה בעבירות של הפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), הפרת סודיות, לפי סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ופגיעה בפרטיות, לפי הסעיפים 2(7) ו- 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

ב.         שלוש עבירות אלה מייחסת המאשימה לנאשם גם באישום השלישי, בו נטען, כי במסגרת קשרי העבודה שקיים הנאשם עם עו"ד שמואל קליין (להלן: "קליין"), הנאשם האחר בכתב האישום, נענה הנאשם לבקשתו של קליין לבחון במחשב מע"מ נתונים עסקיים ביחס לעוסק שכינויו "א.ב." (בדבר מחזור מכירותיו, היקף דיווחיו למע"מ ושיעור חובו למע"מ), וגם סיפק לקליין את הנתונים המבוקשים, הגם שידע כי קליין אינו מייצג את העוסק, וכי הוא מעוניין לפגוע בו .

ג.          האישום השני מתייחס לתנאי עבודתו של הנאשם. נטען באישום זה, כי הנאשם קשר קשר עם סוכן הביטוח ליאור אסולין (להלן: "אסולין"), לקבל בסיועו כספים במרמה, החזר הוצאות גבוה יותר בגין פוליסת ביטוח מקיף לרכבו. במסגרת הקשר ולשם קידומו, הנפיק אסולין לנאשם בשנים 2003, 2004 ו-2005 פוליסות ביטוח רכב כוזבות. באמצעות פוליסות אלה, הגיש הנאשם בקשות לקבלת החזר עלות הפוליסה. המאשימה טוענת כי בשנת 2005 קיבל הנאשם במרמה, באמצעות הפוליסה הכוזבת, סך 6000 ש"ח, החזר עלות ביטוח רכבו, שעה שלאסולין שילם בפועל 5,458 ש"ח בלבד; עוד טוענת המאשימה כי בשנת 2003 ובשנת 2004 ניסה הנאשם לקבל במרמה, באותה דרך, החזרים בגין פוליסות ביטוח הרכב, כאשר לאסולין שילם סכומים נמוכים מאלה שהציג כמצג באמצעות הפוליסות הכוזבות.

המאשימה מייחסת לנאשם באישום זה עבירה של קבלת דבר במרמה, לפי הסעיף 415 לחוק העונשין, ועוד עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, לפי הסעיפים 25 ו-415 לחוק העונשין.   

4.       הנאשם כפר באישומים, והוחל בשמיעת הראיות. בין לבין, נדונו בקשות אחדות שהגישו ב"כ הנאשמים, בהן, שתי בקשות לביטול כתב האישום מטעמי "הגנה מן הצדק" שהגישו באי כוחו של קליין, בקשות שנדחו; וכן, בקשות שהגישו ב"כ הנאשמים להמצאת חומר חקירה, בקשות שנדונו בשלבים שונים ; בקשה לגילוי ראיות חסויות , בקשה שעניינה אי חוקיות חומר הראיות, ועוד.

טענות הנאשם לתחולת "הגנה מן הצדק"

5.       בבקשה שלפניי עותרים ב"כ הנאשם לבטל את כתב האישום כנגד מרשם מטעמי "הגנה מן הצדק". טענותיהם, אשר פורטו בעל פה ובשני מסמכים בכתב, האחד - "טענה מקדמית להגנה מן הצדק", והאחר - "תוספת לטענת הגנה מן הצדק", מתמקדות במספר רבדים:

רובד אחד של טענות נוגע לזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן, זכות שלטענת ב"כ הנאשם הופרה על-ידי הרשויות, לרבות, גורמי החקירה והפרקליטות, אשר התנהגו כלפיו באורח שערורייתי ובלתי נסבל, בדרך של דיכוי ורדיפה; באותו רובד כוללים ב"כ הנאשם גם פגמים מהותיים שנפלו בשלב החקירה והאישום, המשליכים גם הם על הגינות ההליך הפלילי.

הרובד האחר נוגע לאכיפה בררנית פסולה, וברובד זה מצביעים ב"כ הנאשם על אפלייתו של הנאשם לרעה לעומת מעורבים אחרים בפרשה אשר נעצרו, נחקרו ולא הואשמו עד היום.

הרובד האחרון נוסף במסמך "התוספת", ועוסק בתחולת הסודיות לפי סעיף 142 לחוק מע"מ.

אפרט את הטענות, ותחילה הטענה בדבר התנהגותן המתעמרת של הרשויות.

6.       לטענת ב"כ הנאשם, מאז סוף שנת 2003 ועד היום מתעמרות הרשויות בנאשם; נטלו בכך חלק אגף המכס ומע"מ, משטרת ישראל והפרקליטות, על פי הפירוט שלהלן:

6.1           מנהל אגף המכס ומע"מ לשעבר, מר איתן רוב, רדף את הנאשם, הגם שכיהן בתפקידים בכירים, וזאת, משום שהנאשם סירב להיות עושה דברו של רוב ולתת ידו למעשי שחיתות ואי סדרים באגף. בשל סירובו, הוא "סומן", ומכאן ואילך חתרה ההנהלה להדיחו.

6.2           על רקע זה, היה הנאשם, מאז חודש דצמבר 2003 ועד חודש מרס 2005, קרבן לרדיפה והתעמרות; גורמים בכירים בהנהלת המכס פעלו להפללתו, ורתמו לצורך זה את יורם טיבי, הקב"ט הארצי של אגף מכס ומע"מ, ואת רפ"ק נאור וולפמן מן היחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל. האחרונים ניסו להניע את עובדיו למסור נגדו הודעות שקריות אך כשלו. הללו גם הפעילו גורמים שונים שיזרימו למשטרה מידע כוזב בדבר שחיתותו של הנאשם, כדי שתיפתח נגדו חקירה משטרתית.

6.3           המידע הכוזב אשר הוזרם למשטרה מתוך אינטרס פסול, ביוזמתם של וולפמן וטיבי, אכן הביא לפתיחתה של חקירה נגד הנאשם, שהפך מושא לחקירה סמויה, מבישה ומעליבה.